ארנבונים:

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ארנבונים מבויתים מוחזקים ע"י האדם מזה אלפי שנים. בזמנים אלו שימשו הארנבונים בעיקר כמקור מזון ומקור לפרווה. בעת החדשה, בגלל נוחות גידולם ואופיים, הארנבונים משמשים כחיות מחמד וכחיות מעבדה. ישנו מספר רב של גזעי ארנבונים ומידי שנה מתקיימות ברחבי העולם תערוכות יופי לארנבונים. גזעי הארנבונים השונים נבדלים בגודלם, בצבעם, באופי הפרווה ובמבנה גופם

הארנבונים הם בעלי חיים מאוד ידידותיים, משפחתיים וחביבים ומאוד מתאימים לגידול בבית עם ילדים ולשמש כחיית מחמד

אורך החיים הממוצע של ארנבון הינו 6-8 שנים, משקל ארנבון בוגר נע בין 1-9 ק"ג, כתלות בגזע

 

 

 

 

תזונה:

ארנבונים הם אוכלי עשב בעלי מערכת עיכול המאפשרת להם לצרוך חומרים מזינים ממגוון גדול של מקורות כגון עשבים, עלים, פרחים וירקות. אחד היסודות החשובים בגידול ארנבונים בריאים היא הקפדה על תזונה מאוזנת ונכונה

:ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בתזונה מאוזנת של ארנבונים.

 

חציר- אחד המרכיבים החשובים ביותר בתזונת הארנבון, ויש לספק לו חציר טרי בכל עת, מגיל גמילה ועד סוף חייו. החציר מספק לארנבון ויטמינים מינרלים וחלבונים, סיבים המסייעים בפעולת העיכול, מגרים ללעיסה המאפשרת שיוף טבעי של השיניים ותחושת שובע. בנוסף, פעולת הלעיסה חשובה לרווחתו של הארנבון ומספקת לו פעילות מהנה.

מזון מרוכז- כופתיות או תערובת. הכופתיות אמורות להוות חלק קטן מתזונת הארנבון. בהינתן בכמות גדולה מדי, כופתיות עלולות לגרום להשמנה ובעיות בריאותיות נוספות.

ירקות ירוקים- יש לספק לארנבון ירקות ירוקים טריים מדי יום, בכמות שלא תעלה על ספל דחוס אחד לכל קילו משקל גוף, מחולק לשתי מנות ביום. הירקות האידיאלים הם ירקות עלים ירוקים כהים. כמה דוגמאות לעלים שאפשר להציע: עלי גזר, חסה ערבית, רוקט, עלי בייבי, לפת, כרוב, מנטה, בזיליקום, שמיר.

בעת הגשת מזון חדש יש לתת כמות קטנה ולעקוב אחרי ההשפעות. אם ירק מסוים מתגלה כגורם לגללים רכים, יש להוציאו מהתפריט

יש לזכור לרחוץ היטב במים וסבון את כל הירקות לפני ההגשה

 

מים- יש לספק לארנבונים מים טריים ונקיים בכל עת. כלי מים קטן מדי המונח על רצפת הכלוב עלול להישפך בקלות, להתלכלך ולהזדהם. העדיפו בקבוק הגשה או כלי מים המוצמד לדופן הכלוב.

 

סביבת מחיה:

פעילות גופנית הינה חלק חשוב בחייו של ארנבונים, ותורמת לבריאותם הנפשית והפיזית. מכיוון שכך, יש לאפשר

לארנבונים לצאת מתוך הכלוב שלהם לעיתים קרובות .

הכלוב צריך לשמש לארנבון כבית בחלק מהיום, או שהוא יכול להיות פתוח ומוצב בתוך שטח המחיה ולשמש לארנבון כמקום הגנה ומנוחה. יש למקם את הכלוב במקום קריר ומאוורר על מנת למנוע מחלות בדרכי הנשימה. הטמפרטורה האידיאלית לגידול ארנבונים נעה בין 16-22 מעלות.  בטמפרטורות גבוהות מדי ניתן לראות את הארנבונים מרירים ומפרישים הפרשה שקופה מהאף. בסביבה לחה וחמה, סכנת מכת חום היא ממשית

כאשר נותנים לארנב לשוטט באופן חופשי בבית יש להשגיח עליהם מאחר והם עלולים לכרסם חוטי חשמל, שטיחים ורהיטים. אם הארנב מוחזק באופן תמידי חופשי בבית, יש לבנות לו מקומות מסתור ומנוחה- קופסאות הפוכות עם חור כניסה, צינורות רחבים וכו.

 

הרמת ארנבונים:

ישנן מספר שיטות להרמת ארנבונים, תלוי בגודלם ובמזגם. הדבר החשוב ביותר שיש לזכור הוא שתמיד יש לתמוך בפלג גופם האחורי על מנת למנוע מצב שבו הארנבון בועט אחורנית בחוזקה, משום שבמצב כזה עלול להיגרם שבר בעמוד השדרה, שיתוק בלתי הפיך של פלג הגוף האחורי, ובדרך כלל, גם המתת חסד

לעולם אין להרים ארנבונים באמצעות משיכה באוזניהם. יש לחפון את עודף העור בעורפם (בדומה להרמת חתול) או לאחוז סביב בית החזה ביד אחת, ולתמוך בפלג הגוף האחורי ביד השניה.

 

רבייה:

בגרות מינית חלה בגיל 4-6 חודשים. גזעים קטנים מתבגרים מהר יותר. אין לארנבונים מחזורי יחום מוגדרים אלא תקופה ממושכת של ייחום כאשר הביוץ מושרה ע"י זיווג, כלומר הביוץ יתרחש רק לאחר זיווג עם זכר. ההיריון נמשך 30-33 יום בדרך כלל. אבחון הריון אפשרי בערך שבועיים לאחר ההפריה – ע"י מישוש קפדני של הבטן או ע"י בדיקת אולטרסאונד. בשבוע האחרון להריון מתפתחים העטינים בצורה מוגברת אך יצור החלב חל בדרך כלל רק לאחר ההמלטה. הנקבה בונה "קן" לצאצאים העשוי בחלקו מפרווה מצווארה (תלישת פרווה והתקרחות בצוואר -  נורמלית בסוף הריון). כדאי להכניס לכלוב בזמן ההריון תא המלטה שישמש את האם והצאצאים-למשל קופסת נעליים או עציץ גדול הפוך.

 

בעיות בריאותיות שכיחות:

בעיות שיניים: הסימנים הראשונים לבעיות פה ולסת בארנבונים הם: ירידה באכילה, אכילה סלקטיבית (העדפת מזונות רכים), ריור מוגבר וחריקת שיניים. בהמשך עלול הארנבון לאבד ממשקלו, וללא טיפול מתאים יגיע לבסוף למצב של רזון קיצוני וחולשה.

חוסר תאבון: לארנבון בריא יש תאבון מפותח. אם שמתם לב לשינוי בהרגלי האכילה של הארנבון שלכם, יש להתייחס בהתאם. אם בנוסף לחוסר התיאבון מופיעים גם חולשה ודיכאון, המצב מוגדר כחירומי והארנבון צריך להילקח לבדיקה רפואית ללא דיחוי. יתכן שמדובר בהרעלה או חסימת מעיים, בעיקר אם הארנבון אינו מייצר צואה

מחלות נשימה: דלקת של מערכת הנשימה העליונה הינה מחלה נפוצה מאוד. המחלה מאופיינת בהתעטשויות תכופות, קשיי נשימה, נזלת, דימוע יתר, חום וחוסר תיאבון. במקרה של דחייה או אי טיפול, הדלקת עלולה להתפשט גם לריאות. יש להיוועץ עם הווטרינר המטפל בכל הופעה של סימנים אלה.

מחלות עור: מחלות עור בארנבים נגרמות בעיקר ע"י פרזיטים למיניהם כגון פרעושים, קרדיות, כינים וזבובים. דלקות עור עלולות להיגרם גם ע"י חיידקים, וירוסים ופטריות. בכל המקרים הסימנים הם גירוד מתמיד, פצעים בעור, נשירת פרווה, דלקות אוזניים ופצעי רימות בעור עצמו. ארנבים רגישים מאוד למחלות אלו וחייהם אף עלולים להיות בסכנה אם לא מטופלים בזמן במידה וחלו. הפרעושים עלולים לגרום לגרד ולהעברת תולעים הן בארנבונים, הן בבעלי חיים אחרים והן באנשים. יש לשים לב, פרונטליין, שהוא אחד התכשירים הפופולריים להדברת פרעושים בכלבים וחתולים- רעיל מאד לארנבונים! יש להשתמש בתכשירים כגון אדוונטג' או רבולושן.

 

מחלות מערכת השתן: שתן נורמלי של ארנבונים נע בצבעו בין צהוב לכתום אדום. השתן יכול להיות צלול או עכור, בעל משקע לבנבן, עדות להפרשת סידן עודף מהגוף דרך הכליות. סימני מחלות בדרכי השתן- דם בשתן, קושי במתן שתן, השתנה תכופה או חוסר יכולת מוחלט להשתין. רוב מחלות דרכי השתן יכולות להימנע ע"י הגשת ירקות ירוקים המכילים הרבה מים באופן יומי, ובשמירה על אספקת מים טריים זמינים לארנבונים בכל עת.

גידול סרטני ממאיר של הרחם: גידול ממאיר נפוץ שמופיע בנקבות לא מעוקרות מעל גיל שנתיים. נמנע לחלוטין ע"י עיקור בגיל צעיר- 4-6 חודשים.

התנהגות אגרסיבית אצל זכרים לא מסורסים: עשויה להתפתח בגיל 8-18 חודשים בנוסף לסימון אזורים עם שתן. מניעה ע"י סירוס בגיל צעיר - 4-6 חודשים.

טיפולים תקופתיים: לארנבונים אין חיסונים מומלצים, אולם רצוי להקפיד על מתן טיפול מונע כנגד סקביאס אחת לשלושה חודשים.