תהלוכן האורן או בשמו הנפוץ טוואי התהלוכה והסכנות הקשורות בו:

 

 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תהלוכן האורן או בשמו המדעי Thaumetopoea, הינו זחל של עש ממשפחת התהלוכניים. אורכו כ3-4 ס"מ, צבעו שחור וחום והוא עוטה שערות לבנות צהבהבות וצורבות. הזחל מצוי בחורשות אורנים או בקרבתן כפקעת זחלים או חלק משיירת זחלים המתקדמים זה אחרי זה במעיין התהלוכה הן על גזעי עצים והן על הקרקע (הזחלים יורדים מן העץ כאשר מגיע פרקם להתגלם, שלב המתרחש על הקרקע ולא על העץ). לרוב ניתן לראות את הזחלים בטבע בחודשים מרץ-מאי, תחילת האביב.

קיים מגוון של זחלים בעלי שערות צורבות על גופם ועל כן ההנחיה הגורפת הינה להימנע ממגע ולמנוע מגע של ילדים וחיות מחמד עם כל זחל אותו פוגשים בטיול.

המגע עם הזחל תהלוכן האורן, עלול לחולל פגיעה בבעלי חיים שונים ובין היתר גם כלבים, בייחוד עקב סקרנותם. 

שערות הזחל, המכסות את גופו, מכילות ארס המשתחרר במגע עם העור או ריריות הגוף, דרגת הפגיעה משתנה בהתאם לחשיפה, לרקמה הנפגעת ועוד פרמטרים שונים, ואנו נתקלים במרכז הרפואי במופעים הבאים: מגירוי עורי מקומי, תגובה אלרגית בעוצמה שונה, מופעים של כוויות כימיות ועד לנזקים משמעותיים ברקמות שנחשפו כגון התנמקות הרקמה. סקרנותם הטבעית של החברים על ארבע, גם כלבים גם חתולים מובילה לעניין מוגבר בזחלים האלו ולפעמים בכלבים אף לניסיונות ליקוק או הכנסתם לפה ולכן הם גם מועדים יותר לפגיעה מהארס שלהם, להבדיל מחתולים שהינם זהירים יותר ועל כן, נוטים פחות להיפגע.

 

הסימנים הקליניים או המופע שנראה בכלב שנפגע מחשיפה לארס הזחל:

(כלבים נוטים להכניס את הזחלים לפה ועל כן, הפגיעה והסימנים שנראה יהיו לרוב קשורים בו)

- נפיחות של הלשון או של הרקמות השכנות לה כגון החלל הבוקלי או אזור הלוע.

- ריור מוגבר.

- הקאות או ניסיונות להקאה.

- סימני כאב ומצוקה.

-קושי או סירוס לאכילה ושתייה.

 

עם הקדמות הנזק שהארס גורם לרקמות, עלולה להתפתח תגובה אלרגית קשה, וזו מובילה להחמרת הנפיחות באזור הפה, בית הבליעה ודרכי הנשימה עד כדי הצרותן ויצירת מצוקה נשימתית וחנק.

 

יש תיעוד למצבי קיצון בהם עלולה להתפתח תגבות שור אלרגית קשה ומסכנת חיים. (מקרים אלו פחות נפוצים).

בחלק מהמקים, בחלוף מספר ימים מהחשיפה, לשון הכלב או הריריות הסמוכות לה עלולות לעבור תהליך נמקי, תהליך שכזה מוביל למות הרקמה הנגועה ולא אחת מקטעי לשון שלמים נפגעים ונושרים מרקמת האם.

 

מה לעשות במקרה של חשיפה אפשרית או חשד לחשיפה לזחל טוואי התהלוכה?

יש להגיע להערכה וטרינרית לטובת בדיקה וטיפול בהקדם האפשרי (אם הפגיעה היא לאחר שעות פעילות הוטרינר הקבוע אין לחכות לבוקר או לפתיחת המרפאה ויש לפנות למרכז לרפואה דחופה!).

עד להגעה לווטרינר יש להימנע משתיית מים מאחר וזה עלול לקדם בליעה אפשרית של השערות הארסיות אל תוך מערכת העיכול ולפגיעה ברקמות נוספות ולנזק נוסף.

 

הטיפול הרפואי במקרי חשיפה כולל שטיפה מקומית של אזור הפגיעה בתמיסת סליין, לרוב תחת טשטוש או הרדמה מקומית על מנת לאפשר בדיקה יסודית של חלל הפה ומתן טיפול תרופתי תומך (משכחי כאבים, כיסוי אנטיביוטי מתאים, תרופות אשר מקטינות את הנפיחות- סטרואידים, אנטי היסטמינים ועוד). חלק מבעלים החיים שנחשפו יזדקקו לאשפוז ובמקים מסוימים הפגיעות ברירית מערכת העיכול/חלל הפה קשות מאוד עד כדי הצורך בהתקנת צינור הזנה המאפשר לנו לתת לכלב את כמויות המזון הנדרשות לו מבלי לחשוף את רירית הפה הפגועה, וזאת עד לשיקומה ועד שהמאושפז יוכל לאכול באופן עצמאי.

במידה וגם אתם  נחשפתן לזחל באופן ישיר או שנפגעתם באופן עדיף כגון מגע עם פה הכלב ו/או ליקוק (מה שעלול בהחלט להוביל לתחושת עיקצוץ או שריפה), חשוב להימנע ממגע של הידיים עם הפנים בכלל והפה או העיניים בפרט, שטפו ידיים היטב ובהקדם.

 

רוב הכלבים מחלימים תוך מספר ימים באופן מלא. המקרים בהם יתכנו סיבוכים קשורים לרוב בהשפעת פגיעת הארס על רקמת הלשון עד כדי היווצרות נמק ונשירת החלקים הפגועים.

 

בעזרת תשומת לב, מודעות וערנות ניתן לצמצם את הסיכון לחשיפה.

 

ד"ר חיליק מרום

ארגון הרופאים הווטרינרים